מפלס החרדה עולה

50,000 צעדים!
זה בהערכה גסה מספר הצעדים שאני צריך לרוץ בעוד 10 ימים.
זה 25,000 צעדים לכל רגל.
25,000 פעם כף רגל ימין צריכה לעבור מפוינט לפלקס וחזרה, כשהקרסול נושא עליו את 70 הק"ג שלי + עוצמת הנחיתה של ריצה ב 12 קמ"ש.
הרבה מונח על כתפיו של הקרסול, ודווקא עכשיו, ממש לפני שאני צריך אותו כשיר ביותר הוא מתחיל לעשות בעיות.
האמת שהוא התחיל כבר לפני חודשיים, ובאיזה שהוא מקום כנראה לא נתתי לו מספיק תשומת לב. אז לפני חודש וחצי הוא החליט לדרוש את מה שמגיע לו, וננקע בשנית.
מיד עשיתי פיזיותרפיה והתחלתי לרוץ עם טייפ. כדי שהקרסול לא ירגיש בודד. שיהיה מישהו שיתמוך בו.
עשיתי גם תרגילים לחיזוק האיזור שכללו גומיה אלסטית (בניגוד לגומיות הלא אלסטיות...) ושימוש בפיתה שלא כלל חומוס.
הקרסול שמח מתשומת הלב שקיבל, ועשה את עבודתו נאמנה, אבל גם הטייפ רצה תשומת לב והתחיל לחרוך את העור ברגל שלי.
חריכה שהיתה גורמת לגרביים להיות ספוגות דם בסיום כל ריצה.
בשבועיים האחרונים, חשבתי שהנקע כבר מאחורי והתחלתי לרוץ ללא הטייפ. אמנם רק במישור, אבל כנראה שזה הספיק לקרסול בשביל להתלונן על בדידות וכובד העולם על כתפיו הצנומות.
וכך הגענו לאימון הטמפו בשבוע שעבר, שלווה בכאבים עמומים שגזרו עלי מנוחה, ופטור מאנדיור צ'אלאנג'.

אחרי מנוחה של 4 ימים, ופגישת מחזור עם הטריינר והאופניים (שלא לאבד מסת שריר, בכל זאת אנחנו לפני תחרות), השבוע רצתי 4 ריצות נסיון.
את הראשונה הפסקתי אחרי 6 דקות לאחר כאב עמום בקדמת הקרסול.
אחרי טיפול פיזיותרפי, וציוד הקרסול ב לא פחות מ 2 טייפים (טייפ בחבישה המקורית וטייפ בחבישה חדשה) לעזר כנגדו, יצאתי ל 2 ריצות שהיו מוצלחות מבחינת הקרסול, אך מעיקות מבחינת החריכה בעור. כנראה שהעור שלי והטייפ לא חברים טובים.

איך אומרים אצלנו: מה שלא הולך בטייפ - ילך בעוד יותר טייפ!
הכירו את ה"אנדר-טייפ" - טייפ עדין שחוצץ בין הטייפ לעור - בדיוק לאנשים בעייתיים כמוני.
היום בבוקר לאחר חניטה נוספת אצל יובל דוד, יצאתי לריצה נוספת שלא היתה מוצלחת. הרגשתי שהטייפ לא ממש עושה את העבודה ועצרתי אחרי רבע שעה.

בצורה הזאת לא ברור לי איך הקרסול שלי יתמודד עם התפקיד המוטל עליו בעוד 10 ימים, ואם הוא יצליח לשרוד את המרתון, מה המחיר שיגבה ממנו?

יובל קבע שהקרסול שלי כשיר ב 90%, וזה בהחלט מספיק בשביל לרוץ מרתון. מני אומר שאת המרתון שבו קבע את שיאו האישי הוא רץ הרבה פחות כשיר מזה. תגידו לי, השתגעתם?!? גם לרוץ מרתון ב 100% כשירות זה לא פשוט, אז עם קרסול נקוע?!?

מני מנסה (בהצלחה חלקית בלבד) להפחית את מפלס החרדה שלי, ואומר שהכל יהיה בסדר. יש עוד 10 ימים, וזה די והותר זמן.
בינתיים, מחר אני הולך ליובל לחבישת נסיון נוספת ואחריה ריצת מבחן, וכנראה בשבוע הבאה מצפה לי עוד טיפול אחד או שניים.

דיווחים בהמשך...